רש"י על משלי כ״א:ט׳

« רש"י על משלי כ״א:ח׳ רש"י על משלי כ״א:י״א »

9 ט֗וֹב לָשֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מִ֝דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃

פירוש רש"י על משלי כ״א:ט׳

9 וּבֵית חָבֶר. שֶׁנִּכְנָס לְבֵית חֲבֵירוֹ לְדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אבות דרבי נתן לד,ו; סנהדרין קג:: נִיבָּא שֶׁסּוֹף הַשְּׁכִינָה לְהִסְתַּלֵּק מֵעַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּאֵשֶׁת מִדְיָנִים:

10 וּבֵית חָבֶר. בַּיִת שֶׁמְּחַבְּרִים בּוֹ רֵעִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּגוֹן צֶלֶם שֶׁהֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה בְּהֵיכַל ה׳ מלכים ב כא:ז:

« רש"י על משלי כ״א:ח׳ רש"י על משלי כ״א:י״א »